למה מחמם האמבטיה שלכם נהרס תמיד (ואיך לתקן זאת)
אם יש לכם מחמם אינפראאדום לאמבטיה שפשוט מפסיק לעבוד, כנראה ששמתם לב שזה קורה בדיוק בנקודת החיבור.
העניין הוא כזה: כאשר משתמשים בצינור קוורץ בעל הספק גבוה, החום שנוצר אינו נשאר באזור שבו הוא נוצר, אלא עובר לכיוון חוטי החשמל. אם החיבור אינו אטום, החומר המבודד נשרף, הופך לפחמן – ואז נוצר קצר חשמלי.
המלכודת של “המחממים הזולים”
במחממים הזולים יותר, החיבור בין צינור הקוורץ לחוטי החשמל מתבצע באמצעות דבק פשוט או חומר מבודד לא איכותי. זה נשמע טוב על הנייר, אך הוא כשל בגלל תהליך שנקרא תנודות תרמיות. הקוורץ וחוטי המתכת מתרחבים ומתכווצים בקצבים שונים כשהם מתחממים ומתקררים. דבר זה יוצר פערים זעירים.
בנוסף, מכיוון שמדובר בחדר אמבטיה, נכנסת לשם לחות. האדים פוגעים בחום הגבוה, מה שגורם לחמצון, והחומר המבודד מתחיל להישבר. כשהחוט החשמלי נוגע במסגרת המחמם, המפסק נכבה – והאמבטיה שלכם נהיית קרה מאוד.
כיצד לעשות זאת נכון
אנו עושים זאת בדרך אחרת, כדי למנוע את הבעיות האלו. במקום דבק, אנו משתמשים בחומרי איטום חזקים שמחברים את חוטי החשמל ישירות לצינור הקוורץ. אין יותר פערים, ואין מקום לטעויות.
בנוסף, אנו מעטפים את חוטי החשמל בחומרי פלואורופולימר או סיליקון. זה לא רק עניין של שימוש בפלסטיק – זה עניין של חיבור איכותי. החומרים האלו מיועדים לעמוד בטמפרטורות של 200°C מבלי להתכווץ או להישבר. כשהחיבור איטום, הלחץ התרמי לא פוגע בחוטי החשמל.
חיסרון אחד
יש עם זאת חיסרון אחד: מכיוון שהחיבורים כל כך אטומים, חוטי החשמל הופכים לקשיחים יותר. אי אפשר לכופף אותם בזוויות חדות, כמו במחממים הזולים – אחרת עלול הקוורץ להישבר.
לכן, כשתעצבו את המחמם, תנו לחוטי החשמל מקום להתכופף בצורה טבעית. אם תדחסו את החוטים לפינה צרה, אתם רק מחליפים בעיה תרמית בבעיה מכנית.