שמירה על הבטיחות בעת חימום וופרים בסביבה עם חומרים כימיים רגישים
בואו נהיה כנים: חימום וופרים באזור ניקוי כימי דומה למעשה למשחק עם אש. יש שם אדים דליקים שנמצאים באוויר, ומכשירי חימום חזקים שנמצאים ממש בתוך אותו אזור. אם אתם משתמשים במנורות אינפרא-אדום רגילות, אתם בעצם מזמינים אסון.
מצאנו דרך טובה יותר. במקום להשאיר את גופי החימום חשופים, אנו מכסים אותם. העניין הוא לשלוט במרחק בין מקור החום לבין החומרים הכימיים.
הטריק נמצא ב“שרוול”
אנו שם את מנורות האינפרא-אדום בתוך קוורץ בעל טוהר גבוה או זכוכית מיוחדת. ניתן לראות זאת כמעין מגן מגן. מחסום זה מונע מהחומרים הכימיים הרגישים לגעת במשטח החם של המנורה.
בלי זה, גם דליפה קטנה עלולה לגרום לשריפה. על ידי ב isולציה של החוטים, ניתן להפעיל את המנורות בעוצמה מלאה, מבלי לדאוג שענן של אדים יהפוך את המעבדה לכדור אש. זו הקלה גדולה.
שליטה בחום
הבטיחות אינה קשורה רק לחסימה הפיזית, אלא גם למקום בו החום נמצא. אנו משתמשים במנורות אינפרא-אדום בעלות גלים קצרים, כיוון שהן מדויקות יותר. האנרגיה נשלחת ישירות לוופר, מבלי לבזבז זמן על חימום האוויר או המכשיר עצמו. כך, החלק החיצוני של השרוול נשאר קר יותר. כך ניתן לקבל את החום הנדרש לוופר, אך האוויר סביבו נשאר בטמפרטורה נמוכה מאוד, כך שלא יהיה סיכוי לשריפה.
החסרונות (כי שום דבר אינו מושלם)
הוספת שכבת זכוכית אומנם פוגעת ביעילות, כיוון שחלק מהחום לא מצליח לעבור דרך השרוול. כדי לתקן זאת, ייתכן שיהיה צורך להגדיל את העוצמה של המנורה או להקריב אותה קצת יותר קרוב לוופר. אך יש טיפ: בדקו את זרימת האוויר. אם האוורור איטי, עדיין עלולים להיווצר “אזורי חום”.
ולשם שקט נפשי? התקינו מערכת כיבוי חום. כך, אם המשאבה תכשל, המערכת תכבה את עצמה, במקום לגרום לחום יתר. זה פשוט, בטוח, ומאפשר לכם לישון בשקט בלילה.