למה רוב מחממי האמבטיה נהרסים (ואיך אנחנו מונעים זאת)
בואו נהיה כנים: אמבטיות הן סביבה קשה מאוד עבור מכשירי אלקטרוניקה. יש שם אדי מים רבים, שינויים תמידיים ברמת הלחות, ולפעמים גם טיפות מים ישירות על המכשיר. זו סביבה אכזרית. אם המחמם אינו מיוצר במיוחד לתנאים אלה, החוסמים שלו נהרסים, והחוט החשמלי שלו נשרף הרבה לפני הזמן המתוכנן.
הסיבה האמיתית לכישלון שלהם
בדרך כלל, הבעיה נובעת מחדירת לחות לתוך המכשיר. כשאדי המים חודרים לתוך מארז המנורה או לחיבורים שלה, הם מזיקים לחיבורים האלה. זו תהליך של חמצון.
כשזה קורה, החשמל צריך להתגבר על ההתנגדות הזו כדי לעבור דרך המכשיר. ההתנגדות הזו יוצרת חום – לא חום חיובי, אלא חום שעלול לגרום להרס המארז הפלסטיקי או לכיבוי המכשיר.
כדי למנוע זאת, אנחנו מבצעים בכל משלוח בדיקות לחות. בעצם, אנחנו שומרים את המנורות בתנאי לחות גבוהה למשך מספר שבועות, כדי לחקות את תנאי האמבטיה. אנחנו לא מחפשים שלמות מושלמת. אנחנו רוצים לגלות בדיוק מתי החוסמים נהרסים או הציפוי נשבר, כדי שנוכל לתקן את זה לפני שהמכשיר יגיע אליכם.
לחץ על הגבולות
אנחנו מבזבזים את רוב זמננו על בדיקת המקום בו הצינור הקוורץ נמצא בחיבור לטרמינלים החשמליים. זו הנקודה החלשה של המכשיר.
אנחנו מרטיבים את המנורות בלחות, ואז מעלים את הטמפרטורה לרמה הגבוהה ביותר. אם החוסמים לא טובים מספיק, גז ההלוגן יחדור החוצה, והחוט החשמלי יישרף מיד.
בנוסף, אנחנו גם בודקים דברים אחרים:
*דליפות חשמל: בדיקה האם הבידוד של המכשיר עדיין תקין גם בתנאי לחות.
*חלודה: בדיקה האם החלקים המתכתיים של המכשיר מתחילים להישחק.
*לחץ של הפעלה/כיבוי: אנחנו מפעילים ומכבים את המנורות במהירות, כדי לראות האם החוסמים יכולים לעמוד בתנאים האלה.
הפשרה האמיתית
העובדה היא שיצירת מנורה שטוחה לחלוטין דורשת יותר עלויות ייצור. זה גם אומר שהמארז המגן עלול להאט את תהליך החימום של המכשיר.
אבל החלופה היא מנורה שנהרסת כבר לאחר שישה חודשים של שימוש. אני מעדיף מנורה שמתחילה לעבוד לאט יותר, מאשר מנורה שלא עובדת באמצע חודש ינואר. אנחנו ניתן לכם את כל הנתונים – אתם יכולים להחליט אם רמת האמינות הזו מתאימה לפרויקט שלכם.