האמת לגבי תנורי חימום מסוג IP65 – ולמה הם בעצם נכשלים
כיום, על כמעט כל תנור חימום אינפרא-אדום לשימוש בחוץ יש את הסימון “IP65”. זה נשמע נהדר על גבי טבלת המאפיינים של המוצר. אך הבעיה היא שרבים מהמוצרים האלה נהרסים מיד כשהם מתחילים לעבוד.
הבעיה בדרך כלל אינה נעוצה במכל המתכתי של התנור, אלא במקום שבו כבל החשמל נכנס למכשיר. כשהתנור מתחיל לעבוד, יש הבדל טמפרטורות עצום בין החלק החם שבתוך התנור לבין האוויר הקר בחוץ. דבר זה יוצר “וואקום”, שגורם ללחות לחדור דרך נקודת החיבור של הכבל.
למה החוסמים הזולים אינם יעילים
רוב תנורי החימום הזולים משתמשים בחומרי סגירה פשוטים מסוג גומי. הם עובדים לזמן מה, אך החימום והקירור התמידיים גורמים להם להיהרס. הגומי נהיה קשה, נסדק, ואז הגשם יכול לחדור פנימה. כשזה קורה, החומרים המבודדים מתחילים להישרף, וכתוצאה מכך נוצר מעגל קצר.
ברבים מהמוצרים האלה, הכבלים פשוט מודבקים לחורים בפלסטיק. הדבק נמס, הכבלים נקרעים – זו אינה סגירה אמיתית; זו רק תקווה.
הדרך הנכונה
אם אתם רוצים מוצר שיעמוד בתנאי החורף, עליכם להשתמש בשיטה אחרת. אנו משתמשים בחומרי סיליקון עמידים בפני חום, ובחומרי סגירה אמינים. חומרים אלה נועדו לשמור על סגירה איטומה, גם כשהמתכת והפלסטיק מתרחבים כתוצאה מהחום. אנו גם משתמשים בחומרי פלואורופולימר או סיבי זכוכית סביב הכבלים, כדי למנוע את שריפת החומרים המבודדים.
יש גם את ה“לולאה למניעת טפטוף” – זו שיטה פשוטה, אך יעילה מאוד. היא מונעת מהמים לזרום ישר לתוך החלקים החשמליים של התנור. אם הסגירה אינה איטומה, הזרם החזק יגרום לקצר חשמלי… וזה כבר מסוכן.
הקושי
יש כמובן חיסרון: כדי שהתנור יהיה איטום לחלוטין, צריך להשתמש בחומרים יקרים. החיסרון הוא שקשה מאוד לתקן את התנור בשטח. מכיוון שאנו משתמשים בחומרי סיליקון כדי למנוע חדירת לחות, אי אפשר פשוט להחליף כבלים. אם אחד הכבלים נהרס, צריך להחליף את כל החלקים הפנימיים של התנור. זו בחירה שצריך לעשות – או לקבל גישה קלה לתיקונים, או לקבל תנור שלא יקרוס בכל פעם שיורד גשם. אנו בוחרים תמיד באפשרות הראשונה.