שמירה על תנורי אינפרא-אדום באזורים לחים
בואו נהיה כנים: השימוש בתנורים בעלי מתח גבוה בחדר אמבטיה או מתחת לסוכה דומה למשחק עם אש. יש שם חום עז ומים באותו מקום. זו דרך מעולה לגרום לאסון, אם משתמשים בציוד לא מתאים.
נורות קוורץ רגילות לא יכולות לעמוד בזה. לכן אנו משתמשים בצינורות קוורץ עמידים בפני פיצוץ. זה נשמע קיצוני, אך למעשה מדובר רק בוודאות שהתנור לא יתפוצץ ברגע שטיפה של מים תפגע בו.
בעיית “ההלם התרמי”
הבעיה עם קוורץ היא שהוא מתרחב ומתכווץ במהירות.
דמיינו צינור שפועל בטמפרטורה של 600°C. עכשיו דמיינו טיפה אחת של מים קרים שפוגעת בפני השטח של הצינור. הטמפרטורה יורדת מיד באותו נקודה, מה שיוצר לחץ עצום על הזכוכית. אם מדובר בצינור רגיל, הוא ינשור. זהו.
אנו משתמשים בצינורות שעברו תהליך ייעודי של חיזוק, כך שהזכוכית תוכל לעמוד בלחץ הזה מבלי להישבר. זו ההבדל בין תנור שיחזיק מעמד שנים רבות לבין תנור שיתפוצץ ברגע הראשון שירד גשם.
חיסומים, חוטים ומים
חיסום הצינורות אינו קשור רק לזכוכית – זה קשור גם לחיסומים שנמצאים בקצוות הצינורות.
אנו משתמשים בחומרים עמידים בפני חום ובחיסומים איכותיים כדי למנוע חדירת מים לחלקים החשמליים של התנור. אם מים יחדרו לתוך התנור, עלולה להיווצר סטיה חשמלית. ואף אחד לא רוצה את זה.
בנוסף, יש לבדוק את המפסקים של התנור. תנורי אינפרא-אדום צורכים הרבה חשמל. אם החוטים שלהם דקים מדי, יהיה ירידה במתח החשמלי, מה שיגרום לפחות חום וללחץ מיותר על החיבורים.
הפשרה
יש כאן חיסרון קטן: מכיוון שהצינורות האלו עמידים בפני פיצוץ, הם אינם מאפשרים לחום לחדור באותה צורה כמו צינורות רגילים. ייתכן שתרגישו הבדל קטן בעומק החום שחודר לצינור.
אבל באמת? בבית או בחצר, לא תשימו לב לזה. אני מעדיף הבדל קטן בעומק החום מאשר שברי זכוכית בחדר האמבטיה שלי.